הרומן
שלי עם פריז/ רות ריישל
סוגה:
פרוזה
שם
ההוצאה: עם עובד
שנת
ההוצאה: 2025
מס'
עמודים: 288
דירוג:
☕☕☕☕
"היא מעולם לא קראה לאימה אימא או מאמא או
אפילו אימי..מאז היתה בתה קטנטנה התעקשה אימה של סטלה שהיא תקרא לה סיליה. "לא
נולדתי להיות אמא של אף אחד"....העובדה הזו הסבירה את הכול. עכשיו ברגע ששמעה
את כורך הדין אומר את המילים "הבת שלי", נתקפה סטלה הרגשה משונה, כאילו
נכתבו בידי אדם זר".
אימה המנוכרת הותירה לה ירושה יוצאת דופן: כרטיס
טיסה לכיוון אחד ומסמך קצר, ובו הנחיה: "סעי לפריז". המפגש הראשון שלה
עם פריז הוביל אותה לחנות וינטאג קסומה ובה שמלת "דיור" מרהיבה. בעלת
החנות משכנעת אותה ללבוש את השמלה ל24 שעות עם הבטחה כי אם תרצה להשיב את השמלה,
תקבל את כל תמורתה. לא לפני שהיא מכוונת אותה לאן ללכת עם השמלה.
המקום הראשון- מסעדה שם אוכלת בפעם הראשונה צדפות.
בעודה מתענגת על ארוחתה, היא פוגשת אדם צרפתי , אלמן, כסוף שיער אשר פותח לפניה את
דלתות העיר פריז על כל מגוון הקולינריה, האומנות, הספרות והתרבות. היא מבקרת יחד
איתו במקומות שאולי רק בחלומות היתה פוקדת אותם.
עוד בתקופת היותה קטנה , עברה ניצול מיני , היתה
די בודדה, ללא חברים אולם היתה לה טביעת עין יוצאת דופן לנתח אומנות, בעיקר ציורים.
בבואה לראות את אחד הציורים של מאנה, היא מגלה סקרנות אודות הדוגמנית בציור. מכאן
היא מתמקדת בפתרון תעלומה מיוחדת אשר אין לה פותר מזה שנים רבות. במסע הזה היא
בעצם מגלה את אימה מחדש. מה היא תגלה אודותיה? כיצד זה ישפיע על חייה החדשים? האם
החזירה את השמלה ?
הסופרת היטיבה לתאר את ניחוחות האוכל המשובח,
ריחות התבלינים, אווירת המוזיאונים והתרבות הצרפתית. כל אלה עטפו את עלילת הספר.
הקורא ודאי ירצה ללגום כוס יין בעודו צופה באומנות ויצירתיות. זו פריז.
תגובות
הוסף רשומת תגובה