להיות
או לא/ איריס קאופמן
סוגה:
ביוגרפיה
שם
ההוצאה: שתים
שנת
ההוצאה:2024
מס' עמודים: 143
דירוג:
☕☕☕ וחצי.
אודה ואתוודה כי לא היה לי קל לקרוא את הספר בשל
היותו נוגע בנושא כואב, מחלחל, פוצע נפש. רק השבוע התבשרתי על קרובת משפחה שהסרטן המקולל
פגע בגופה. איך בכלל אפשר להתמודד עם בשורה שכזו?
להיות חולה קשה עוד לפני גיל שלושים , בהיותך אם
לילד פעוט, זה כואב שבעתיים. אלה לא רק ייסורי הגוף אלא גם ייסורי הנפש והם
"כבדים כמו מגבת רטובה שהקשתה עוד יותר את מאמץ הנשימה..." הספר אוחז פעמים רבות בשירים של משוררים ידועים
שכתבו בעת חוליים שלהם על המוות. לאה
גולדברג כתבה על ערש דווי את המילים הבאות : מחר אני אמות, אתם תראו מחר את שהיו
עיני את שהיו פני..."
גיבורת הספר רצתה להציב גבול בינה לבין ילדה שלא
יראה את ייסוריה על אף שילדים הם חסונים ויכולים לשאת כל שינוי. אך היא מנגד, לא
רצתה שהוא יחווה את ייסוריה. לא קל לו לילד שאמו חלתה פעמיים בסרטן ובטרשת נפוצה.
גוף שעוד לא מלאו לו שלושים ומנסה בכל מאודו להמשיך ולתפקד באין כוחות. תוך ניתוח
נבכי נפשה, שוזרת איריס קאופמן קטעי שירה והגיגים פרי עטם של ידועי שם שחלו במחלות
קשות והלכו לעולמם בהותירם שובל של מילים חקוקות הצורבות את האמת הקשה ונפשם
הפצועה. היא נוגעת ,למשל, ברחל המשוררת שנפטרה משחפת. מנסה לנתח את מה שמתרחש
בגופה להפוך כאב למילים עם הישענות מסוימת במחקרים, כותבים ובעיקר רגשות אישיים.
כן, כבר ציינתי , לא היה לי קל לקרוא אולם הרגשתי
צורך לסקור את הספר מתוך כבוד למילים שיצאו מנפש אשר כתבה מדם ליבה. כי מי אני
שאדלג על מילים אלו. היה לי כבד אך חשוב.
תגובות
הוסף רשומת תגובה