הנשים/
כריסטין האנה
סוגה: רומן
היסטורי, דרמה.
שם
ההוצאה: מודן
שנת
ההוצאה: 2024
מס'
עמודים: 492
דירוג:
☕☕☕☕☕
השנה 1966, במשפחת מקגראת הקתולית,אשר גרה בקליפורניה
הכל היה מוכן לקראת המסיבה לכבודו של פינלי, בן המשפחה אשר עמד להתגייס למלחמה בווייטנאם.
אחותו פרנסס פחות התחברה לאירוע אך בפוגשה את חברו ריי וולש בחדר הגיבורים אשר
בבית, הוא ציין בפניה משפט שטלטל את עולמה ואת חייה :"נשים יכולות להיות
גיבורות". בתקופה הזו נשים חונכו להיות עקרות בית טובות, להקים משפחה
ולגדלה לתפארת. לאחר תקופה קצרה, התבשרה המשפחה על מותו של פינלי. מותו השפיע מאד
על פרנקי (פרנסס) והיא החליטה למצוא את ייעודה כאחות , לתרום ולאחר מכן לצאת
לווייטנאם ולטפל בחיילים פצועים. הוריה התנגדו נחרצות למהלך אבל פרנקי החליטה לבצע
את החלטה ויהי מה.
היא מוצבת בבית חולים שדה מתקן 36 . התנאים שם
היו קשים מנשוא והמראות אשר אליהם נחפשה היו קשים. היא לומדת להיות אחות חדר ניתוח
בעל כורחה ואף לקחת בו חלק פעיל. הפציעות היו קשות ומחרידות אך היא היתה נחושה יחד
עם 2 חברותיה למקום אתל ובארב לתת מעצמה , להתגבר על הקשיים הפיזיים והמנטליים. היא
מקבלת שיבוץ חדש לבית חולים 71. חברתה בארב מצטרפת אליה. השתיים נוחתות לשדה קרב.
הדי פיצוצים ותימרות עשן בכל רגע נתון. מה שהביא אחריו גל של מסוקים ובהם פצועים
רבים של החיילים האמריקאים וגם מתושבי המקום. התנאים של השתיים היו מזעזעים. לא
היה זמן למקלחות אפילו קרות, המשמרות היו ארוכות מנשוא. פרנקי התמודדה בגבורה אל
מול מראות קשים ומחרידים בעוד היא מחזיקה ידיים של חיילים בפעם האחרונה.
היא מוצאת שם אהבה עם אחד מהטייסים של המסוקים
והשניים חיכו לסיים את שירותם ולהתחבר למשפחה. לאחר שנות שירותה אשר כללו הארכה
היא שבה לביתה וההתמודדות הלא פשוטה עם החיים האמתיים רק החלה. נפשה נותרה שם, היא
סובלת מסיוטים כל לילה. היא מבינה כי הוריה לא רואים בה גיבורה ששבה הביתה כמו
התייחסותם לאחיה שנפל בקרב. והיא מגלה משהו יותר מחריד מכך. סיפור התמודדותה של
פרנקי, גיבורת הספר, נגע מאד לליבי. ההתמודדות הפיזית והמנטלית יכולה לטלטל אדם.
מה עלה בגורלה?
בכריכת הספר כתוב " סיפורן של גיבורות אמתיות
ולא ידועות"/ וושינגטון פוסט. זו תמציתו של הספר. 10000 חיילות אמריקאיות
הוצבו בווייטנאם במהלך המלחמה , רובן אחיות בזרוע היבשה, האוויר והים. עם שובן
הביתה נאלצו להתמודד עם אמירות כי " לא היו נשים בווייטנאם". זהו
סיפורן.
תגובות
הוסף רשומת תגובה